<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת משפטים</h1>
<h2>דף ב:</h2>
פירוש שבועות. ושם אלהים אחרים לא תזכירו [שמות כ"ג]. פסק זו אזהרה שלא להזכיר ע"ז אלא בלשון גנאי כמו מרקולית כלומר של קנרוס. לא ישמע על פיך. בגמרא מפרש התם זו אזהרה, וכן פסק שאסור לעשות שותפות עם הגוי, שלא יגרום שהגוי ישבע לו באלהותו ובע"ז שלו. ולפי זה קצת קשה א"כ האיך אנו נוטלין שבועה מן הגוי, וצ"ע.
<h2>דף לו.</h2>
פירוש שוכר. אם שכיר הוא בא בשכרו [שמות כ"ב]. פי' אין דינו כשואל להתחייב באונס שהרי בא בשכרו, כלומר נהנה ומהנה [הוא] ופטור מן האונסין. וכן פסק דשוכר פטור באונס אם לא שפשע, כההיא דכתובות [כ"ז ע"ב] לא תיזיל באורחא (דנרש) [דנהר פקוד] דאיכא מיא וכו' כדאיתא התם. והוא הדין דפטור במתה מחמת מלאכה, אך חייב בגניבה ואבדה כשומר שכר, ופלוגתא דר' יהודה ור' מאיר בשוכר אי כשומר חנם אי כשומר שכר.
<h2>דף לז:</h2>
בגמ' קידושין [כ"א ע"ב] אינו נרצע אלא במילת. פי' בסוף האוזן, דאינו נעשה בעל מום בזה, דשב אל משפחתו בעינן. ותימא לי לפי זה אמאי כהן אינו נרצע.
[והגישו אל הדלת וגו' [שמות כ"א]. מה נשתנו דלת ומזוזה וכו'], למה אינו דורש למה נשתנה מרצע. וי"ל לפי שמרבה אפי' (צור) [הסיל] וסירא ומקדח, אבל שאר כלים אינו מרבה לרצוע לפניהם אלא דלת ומזוזה דווקא לכך אינו דורש.
<h2>דף נא.</h2>
[והגישו אל הדלת וגו' [שמות כ"א]. מה נשתנו דלת ומזוזה וכו'], למה אינו דורש למה נשתנה מרצע. וי"ל לפי שמרבה אפי' (צור) [הסיל] וסירא ומקדח, אבל שאר כלים אינו מרבה לרצוע לפניהם אלא דלת ומזוזה דווקא לכך אינו דורש.
<h2>דף נח.</h2>
ובההיא דאין השואל רשאי להשאיל, פסק מיהו אם השאיל ספרים שיש בהן מצוה כדכתיב (תהלים קי"ב ג') וצדקתו עומדת לעד, וניחא ליה לאינש דליעבד מצוה בממוניה, מותר שואל להשאיל אפי' שלא ברשות בעלים, ובלבד שלא ישאילנו לבני אדם המקלקלים את הספרים יותר מן הראשונים.
